יצחק ארצי ז"ל

יצחק ארצי נולד בעיירה סירט שברומניה בשנת 1920 למשפחה חסידית. בגיל 11 הצטרף לתנועת הנוער הציוני והיה חבר ההנהגה הראשית של התנועה. בתקופת השואה נמנה על ראשי המחתרת הציונית החלוצית ברומניה ועסק בפעולות הצלה - במיוחד זו של ילדים ממחנות הריכוז בטרנסניסטריה. לאחר השואה, הכיר את רעייתו מימי, ניצולת אושוויץ, ויחד הם עלו לישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" והיו ממייסדי קיבוץ אלוני אבא שבעמק יזרעאל.

יצחק ארצי היה פעיל כל ימיו למען הציבור. הוא כיהן כמזכ"ל המפלגה הפרוגרסיבית ומאוחר יותר היה בין מקימי המפלגה הליברלית העצמאית. הוא שירת במשרד החוץ, עבד כעיתונאי, היה חבר הנהלת הסוכנות וראש מחלקת עליית הנוער, ובמשך עשרים שנה כיהן כממלא מקום וסגן ראש עיריית תל-אביב יפו והממונה על התרבות בעיר. בתפקידו הציבורי האחרון כיהן כחבר-כנסת.

יצחק ארצי דבק בציונות ובערכי הדמוקרטיה ההומנית כדרך להגשמת חיים. הוא היה מופת לעזרה אישית לכל אדם באשר הוא: לעולה החדש ולאזרח הקטן שמחפשים את דרכם בסבך הישראלי, לאדם צמא דעת, לחובב תרבות האידיש שכמעט ונכחדה ולצעיר שרצה לדעת על עברו.

יצחק ארצי היה בין מייסדי "משואה", כאשר לנגד עיניו עומדת הנחלת זכר השואה והעמקת תודעת השואה בקרב צעירים בישראל ובעולם.

יצחק ארצי ייסד את קרן הרווחה למען ניצולי השואה והתמסר לניצולים ולשורדים עד יומו האחרון. עם הקמת הקרן כיהן מספר שנים כיו"ר הקרן.