סקירה אודות מקבלי האותות לשנת 2013

  • הגב' רות בונדי

ילידת צ'כיה. במהלך המלחמה הייתה רות בגטו טרזין, במחנה ההשמדה אושוויץ, במחנות שונים באזור המבורג ושוחררה במחנה ברגן בלזן. קורות חייה מילדותה בפראג, דרך השואה ועד עלייתה לישראל מתוארים באוטוביוגרפיה שפרסמה בשם "שברים שלמים". בשנת 1949 עלתה לישראל והחלה לעבוד, בעיתון של מפא"י, "הדור". לאחר מכן עבדה גם בעיתון "אומר" וב"דבר השבוע". היא עבדה בעיתונות הישראלית במשך 30 שנה, הייתה בעלת מדור סאטירי בשם "יהיה טוב", כיכבה בתוכנית "שלושה בסירה אחת" ששודרה בקול ישראל בשנות החמישים וכתבה ביוגרפיות, מדריך לכתיבה עיתונאית וספר בישול. רות בונדי היא עיתונאית, סופרת, מתרגמת וביוגרפית ישראלית שזכתה בפרסים רבים וביניהם פרס סוקולוב לעיתונות ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים! כתושבת העיר רמת גן אף זכתה באות יקירת העיר בשנת 2001.

  • הרב חיים דרוקמן

יליד קוטי שבפולין (היום באוקראינה). בזמן פלישת הנאצים לברית המועצות הסתתר יחד עם הוריו במחבוא שנחפר באזור הלא יהודי של העיירה. לאחר מכן נמלט עם הוריו לצ'רנוביץ שהייתה אז תחת שלטון רומניה והמשפחה שהתה שם במשך שנה, בחלקה שהה דרוקמן בבית יתומים. בהמשך מסרו אותו הוריו לזוג יהודים חשוכי ילדים שקיבלו סרטיפיקטים ובשנת 1944 עלה לישראל. לאחר המלחמה עלו הוריו ארצה והמשפחה התאחדה. הרב דרוקמן הוא מחנך ומנהיג ציבור ציוני דתי. מכהן כראש ישיבת אור עציון, יושב ראש מרכז ישיבות בני עקיבא וחבר ההנהלה הארצית של תנועת בני עקיבא. בעבר כיהן כחבר כנסת וסגן שר הדתות והיה פעיל בתנועת גוש אמונים. בשנת 2011 קיבל תואר דוקטור של כבוד מאוניברסיטת בר אילן על פועלו בתחום החינוך ובתחום הגיור. בשנת 2012 קיבל את פרס ישראל על מפעל חיים.

  • מר אברהם פרסלר

יליד מגדבורג (Magdeburg) שבגרמניה, בן למשפחה דתית שעסקה במסחר. לאחר ליל הבדולח בשנת 1939 עלתה המשפחה לארץ והתיישבה בתל אביב. בסיום לימודי התיכון בכפר הנוער הדתי בכפר חסידים, גויס אברהם לצה"ל ולחם במלחמת השחרור . עם הקמת המדינה, החל לעבוד במשרד הבריאות, תחילה כמנהל אדמיניסטרטיבי בבית החולים לחולי נפש בנס ציונה ולאחר מכן בבית החולים אברבנאל בבת-ים. אברהם פרש לגמלאות בשנת 1989 ומשנת 1991 גויס ע"י חברים במשרד הבריאות לעבודה במסגרת "ועידת התביעות". מאז ועד היום הוא עובד בארגון. כיום משמש אברהם כנציג ועידת התביעות בישראל, הפועלת להבטחת פיצויים והשבת רכוש לניצולי שואה ויורשיהם ומסייעת לאוכלוסיית הקשישים בישראל בכלל ולניצולי השואה בפרט. אברהם הוא יקיר העיר ת"א לשנת 1999. אברהם היה ממיסדי הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל, יש האומרים שהקרן הוקמה ברכבו!, ומאז הוא מלווה את העשייה בהנחיה חכמה, עצות טובות ופיקוח הדוק על פועלה.

  • עו"ד אביבה סילברמן

 מנכ"לית עמותת "אביב לניצולי שואה" ובעלת ניסיון של 19 שנה בתחום זכויות ניצולי השואה. עיקר פעילותה של אביבה הינו בהדרכת אנשי מקצוע, מתנדבים, ניצולי שואה וקרוביהם בנושא מיצוי הזכויות. בכך, פועלת העמותה להפצה והנגשת המידע בנושא, אשר מבטיח, במקרים רבים, שיפור משמעותי במצבם הכלכלי של ניצולי השואה בישראל. אביבה זכתה בפרס לאונרד ולארי זוסמן – ג'ויינט, למצוינות בתחום השירותים החברתיים בישראל, לשנת 2009, בתחום פיתוח שירותים לזקן, בזכות פועלה בעמותה ומעורבותה בקידום ומימוש זכויותיהם של ניצולי השואה ובני משפחותיהם. עמותת "אביב לניצולי השואה" בהנהגתה נחשבת היום לאחד הגופים המקצועיים המובילים בישראל בתחום מיצוי הזכויות והסיוע לניצולים.

  • גב' רחל ברקאי

 קרויה על שם אחות אימה שנרצחה בשואה. הוריה עלו ארצה בשנות ה-30. בני משפחתה משני הצדדים נספו בשואה, בפולין. רחל עובדת 18 שנים ביד ושם. בשנת 1996 מונתה למנהלת אגף הנצחה והסברה ביד ושם ומתוקף תפקידה היא אחראית על כמה מחלקות: מחלקת הדרכה, מחלקת האינטרנט, יחידת הביקורים הרשמיים ומחלקת טקסים ואירועים ובכלל זה הפקות של כ- 100 טקסים ואירועים בשנה. האירוע המרכזי הוא עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה בהשתתפות ראשי המדינה וניצולי שואה. פרויקט גדול נוסף של רחל התקיים בשנות ה-90, בדמות תוכנית מיוחדת לחידוש מסע החיפוש אחר עדויות של ניצולי שואה על קרוביהם שנרצחו, במסגרת פרויקט מילוי דפי העד. היא רתמה גורמים רבים לטובת הפרויקט שהוכתר כהצלחה והניב תוספת של אלפי דפי עד. ברקאי נמצאת בקשר ישיר עם מאות ניצולים, מרכזת ניצולים רבים המתנדבים ביד ושם - באיסוף שמות, בספריה, במחלקת חסידי אומות העולם, ובהדרכות.

  • מרדכי ויזל

 יליד סאטמאר - Satu Mare שברומניה. אח תאום במשפחה של 8 נפשות. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה ב-1944, נלקחה המשפחה לגטו. בטרנספורט השני הם שולחו. מוטקה ואחיו התאום מאיר מצאו עצמם ביום הולדתם ה- 15 במחנה ההשמדה אושוויץ. באושוויץ הופרדו מוטקה ומאיר מהוריהם ומאחיהם, אותם לא ראו עוד. לאחר כשבוע נשלחו התאומים למחנה פלשוב הסמוך לקרקוב, עבדו בדיר החזירים של שינדלר ושימשו שוליית בנאי. הם הועברו לגרוסרוזן ומשם ללנגנבילו-ספורט-שולה שליד רייכנבך. בתום המלחמה, בשוב האחים לעיר הולדתם הם גילו שרק אחיהם הגדול שרד. באמצעות תנועת ה"בריחה" הם הוברחו לאוסטריה ומשם לאיטליה ונקלטו בהכשרת "דרור-הבונים". במרץ 1947 הגיע מרדכי ארצה לעתלית ואחר כך לקיבוץ שדה נחום, שם התגורר אחיו מאיר. מאיר נהרג בקרבות מלחמת השחרור. מרדכי התגייס לצבא, נפצע בפריצה למקור חיים ולאחר זמן מה יצא לקורס קצינים ומימש את חלומו להיות קצין בצבא היהודי. לאחר שיחרורו, כיהן כיו"ר ועד ירושלים של תנועת "חרות". ב-1988 פרש, ועבד במד"א בתור מנהל לוגיסטי של סניף ירושלים. היום, מרדכי הוא יו"ר ארגון אסירי הנאצים בירושלים, חבר בקרן הציבורית ההונגרית, מתנדב במד"א ובהדסה הר הצופים וחבר במרכז הארגונים של ניצולי השואה. במסגרת פעילותו ההתנדבותית הענפה, מסייע לניצולי שואה במיצוי זכויותיהם בהתמודדות מול השלטונות באירופה, עוזר בכתיבת ערעורים וניסוח מכתבים. מפעם לפעם הוא גם מרצה בנושא השואה בבתי ספר. היה מבין מדליקי המשואות ביד ושם בשנת 2007.

  • ד"ר רות פליסהואור

ילידת גרמניה. בשנת 1938 ברחה עם הוריה להולנד שם הסתתרו בני המשפחה עד סוף המלחמה. רות הופרדה מהוריה והסתתרה בפנימיות. בחצי השנה האחרונה למלחמה הסתתרו בני המשפחה ביחד.הוריה הצליחו לקנות דרכונים ולחיות בשמות בדויים. בתום המלחמה נשארה רות בהולנד ולמדה רפואה. בשנת 1975 עלתה עם משפחתה לישראל מטעמי ציונות. רות מסייעת לניצולי השואה במיצוי זכויותיהם באמצעות קשר עם שלטונות גרמניה, תרגום ושליחת מסמכים. את פעילותה ההתנדבותית התחילה כשקראה לפני שנים מאמר בעיתון על מיכאל אורי שהגיע מבני ברק לירושלים פעם בשבוע והדריך ניצולי שואה כיצד למצות את זכויותיהם. היא יצרה עימו קשר והוא עזר לה להבין את הנושא. רות החלה לעזור למיכאל בתרגום המסמכים, במסגרת "משגב לקשיש" בירושלים. רות מתרגמת וממלאת טפסים, מטלפנת לשלטונות בגרמניה כדי לוודא שהנושאים בטיפול ומנסה לזרז הליכים מול השלטונות. עד כה, סייעה רות לכאלף ניצולים, כולל בהשגת פיצויים. בנוסף, רות מתנדבת בעמותת "עמך" , והתנדבה בסיוע לניצולי שואה בבית החולים שערי צדק.

  • מטילדה שבתאי

מסייעת לניצולים רבים לממש את זכיותיהם ועד היום סייעה למאות ניצולים. היא בת לניצול שואה מסלוניקי ביוון, שאיבד את כל בני משפחתו ועלה לארץ. כמה שנים לפני שנפטר הוא כתב יומן ותיאר את המלחמה והדברים שעבר. לפני כמה שנים היא עברה קורס תיעוד והחליטה לכתוב ספר בו היא "נכנסה לנעליו" כדי לנסות להבין מה הוא חווה. היא גרה בדנמרק 21 שנה והייתה עובדת סוציאלית שסייעה לילדים שהוזנחו ולנערות במצוקה. היא התחילה בהתנדבותה לפני שבע שנים והדברים העיקריים שעסקה בהם היו תיעוד סיפורים של ניצולים ושילוב של עבודה של בני נוער וניצולים. היא יזמה את פרויקט "קפה אירופה" בצפת המאפשר לניצולים לבלות יחד. מטילדה היתה מעורבת בפרויקט לעד שמטרתו מיצוי זכויות, התנדבה במרכז יום לקשישים, ולפני כחודשיים החלה להתנדב במסגרת הייעוץ לקשיש בעירית צפת, שם היא מסייעת לניצולי שואה, בעיקר מקרב יוצאי צפון אפריקה, בבירור זכויותיהם בכלל ומול המוסד לביטוח לאומי בפרט. מקרה אחד שנחרת בזיכרונה היה של ניצולה חולת סרטן שנלחמה במחלה ומטילדה הצליחה להשיג לה סיוע כספי כדי שתוכל לקנות את התרופות היקרות. פרופסור אברהם הרשקו! אברהם, יליד העיירה קרצג שבהונגריה. בזמן המלחמה מצא עצמו עם משפחתו בגטו ולאחר מכן במחנה ריכוז באוסטריה. בשנת 1950 עלה לישראל.

  •  פרופ' אברהם הרשקו

אברהם הרשקו נולד בעיירה קרצג שבהונגריה לשושנה ומשה הרשקו. אביו היה מורה בבית הספר היהודי. בזמן מלחמת העולם השנייה נלקח אביו לעבודות כפייה בצבא ההונגרי ונפל בשבי הסובייטי, ובמשך שנים לא ידעה משפחתו מה עלה בגורלו. הרשקו נכלא עם אמו ואחיו בגטו שהוקם בפרווריעירו, ואחר כך הם הועברו לגטו סולנוק. לאחר פירוק הגטו ושליחת רוב יהודיו לאושוויץ, נשלחו הרשקו ומשפחתו למחנה ריכוז באוסטריה. לאחר המלחמהשבו לביתם ואף אביו חזר מהשבי. ב-1950 עלתה המשפחה לישראל והתיישבה בירושלים.
בשנת 1965 קיבל תואר דוקטור לרפואה, ובשנת 1969 תואר דוקטור למדעים, שניהם מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. באוטוביוגרפיהשלו, שנכתבה לרגל קבלת פרס נובל, ציין ארבעה מורים שהשפיעו עליו לבחור במחקר בביוכימיה: ישעיהו ליבוביץ, שלמה הסטרין, ארנסט ורטהיימר ויעקב מגר. לאחר לימודיו שירת בצה"ל כרופא, ואחר כך יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. לאחר שובו לישראל (1972), הצטרף לסגלהפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה. הוא מכהן כפרופסור במכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה עד היום.
בשנת 1976 הצטרף אהרון צ'חנובר, אז תלמיד מחקר, למעבדתו של הרשקו. המחקר שערכו השניים, יחד עם אירווין רוז מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה, זיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה כעבור יותר מעשרים שנה. במחקר זה גילו ותיארו את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבוניםבתוך התא, והביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות.

  •  דוד יהושע עזריאלי

דוד, נולד במקוב שבפולין. הוריו נספו בשואה והוא הצליח לברוח לגבול הרוסי ומשם הגיע לארץ ישראל בשנת 1942. במלחמת העצמאות, שירת כקצין בחטיבה 7 והשתתף בקרבות בלטרון. לאחר המלחמה, הועבר לחיל האוויר ושירת כקצין חינוך ורווחה. מסעותיו בזמן המלחמה והאופן בו הצליח לשרוד מובאים בספרו "צעד אחד לפנים". דוד עזריאלי הוא אדריכל, יזם, פילנתרופ ואיש עסקים ישראלי-קנדי.

עבור לתוכן העמוד