מכתב תודה של ניצולה למתנדב שלה

הגדל

28/05/2012

 מכתב תודה למתנדב אלירן זיגלר

שלום, קוראים לי רוזה ואני גרה באשדוד. אני אשה מבוגרת, בת 82 שרוב הזמן אני לבד. אני ניצולת שואה מרומניה ואני אלמנה. כבר 17 שנה שאני לבד ומרגישה די בודדה. חשבתי שהכי הנכון בשבילי זה שיהיה לי מישהו או מישהי שאני אוכל לדבר איתו. כמו משמיים כנראה אלוהים שמע את הבקשה שלי והנה הגיע אליי הבחור המקסים ושמו אלירן זיגלר. הוא מגיע אליי בהתנדבות מקרן הרווחה של ניפגעי השואה ויחד אנחנו נמצאים ארבע שעות כל שבוע. אלירן תמיד מגיע בזמן, הגון ומסור אליי ורואים שהוא קיבל חינוך ישר וטוב. אף-פעם לא מסתכל בשעון ואפילו נשאר אצלי יותר ממה שצריך. אני כל השבוע מחכה לרגע שהוא בא אליי וגם הוא נהנה להיות בחברתי. הזמן שלנו יחד כל כך כיף ועושה לי טוב כי גם אני רואה שהוא נותן לי את כל הלב ותמיד מתעניין ורוצה שלא יחסר לי כלום. אני אומרת כל יום תודה לאלוהים ששלח לי כזה בחור כל כך עם לב זהב, פשוט " המנץ' ". הוא חרוץ ועוזר לי בכל מה שאני צריכה כמו בן טוב. אנחנו הולכים יחד לקניות, הוא מסיע אותי לאן שאני צריכה, לוקח אותי לקופת חולים, לבית מרקחת לקנות תרופות ולכל הסידורים שאני צריכה לעשות. תמיד מחייך ועושה הכל בשמחה ותמיד שואל אותי: "רוזה, הכל בסדר, את צריכה משהו? כך הוא אומר שהוא מצלצל לפני שהוא מגיע, אם אני צריכה שהוא יביא לי משהו בדרך שהוא בא אצלי. כשהוא מגיע, הכי אני אוהבת שאנחנו מבשלים יחד, יש לו כישרון לזה והוא עושה מאכלים ממש טעימים. אני אמרתי לאלירן שבשבילי כאילו שהרווחתי עוד בן, יש לי שני בנים ועכשיו אחרי שהכרתי אותו, יש לי שלושה. אני חושבת שהיום אנשים כמו אלירן כבר כמעט ואין, הוא מהדור הישן שידע לכבד מבוגרים וללמוד מחוכמת החיים שלהם שהם קיבלו מהנסיון הגדול שלהם בחיים. אני מאחלת לאלירן כל טוב, שיצליח בהכל, בלימודים ובכל מה שיבחר, שיהיה בריא עד-120, שימשיך להיות כזה מקסים כמו שהוא.

תודה רבה, רוזה

עבור לתוכן העמוד